חלק י"ב - ניכויים אישיים - סעיפים 45-56
ניכויים אישיים הם סכומים המופחתים מההכנסה החייבת. החיסכון במס הנובע מניכוי הוא הסכום המותר בניכוי, כשהוא מוכפל בשיעור המס השולי בו חייבת הכנסתך.
לדוגמה: אם המס השולי שחייבת בו הכנסתך הוא בשיעור 35%, ואתה זכאי לניכוי מההכנסה החייבת בסכום של 1,000 ₪, החיסכון במס הנובע מהניכוי הוא בסכום של 350 ₪.
בסעיפים 45-50 יש למלא סכומים ששילמת לקרן השתלמות לעצמאים, לקופות גמל, לביטוח מפני אבדן כושר עבודה ולביטוח לאומי, כפי שיפורט בהמשך. אין צורך לערוך חישובים לגבי גובה הניכוי המותר (למעט בשל פרמיה לביטוח מפני אבדן כושר עבודה במקרים מסוימים) ואין להפחית סכומים אלה מההכנסה החייבת. הניכוי המגיע לך יחושב באופן אוטומטי בעת הזנת נתוני הדוח למחשב.
בסעיפים 51-54 יש לרשום את סכום הניכוי המגיע. בסעיפים 55 ו-56 יש לרשום את הסכום בהתאם לאישור המעביד (106). בסעיפים אלה יינתן הסבר מפורט על דרך החישוב של הניכוי.
סעיפים 45-46 תשלום לביטוח מפני אובדן כושר עבודה בסעיפים אלו:
"ביטוח מועדף" — הוא ביטוח בפני אובדן כושר עבודה ובלבד שאם נרכש הביטוח בטרם מלאו למבוטח 60 שנים יתקיימו שני אלה:
- 1. תקופת הביטוח, למעט ביטוח קבוצתי נמשכת עד שימלאו למבוטח 60 שנה לפחות;
- 2. אם יקרה מקרה הביטוח בטרם ימלאו למבוטח 60 שנה, ישתלמו הכספים על-פי מועד הביטוח, ממועד המקרה ועד תום תקופת אובדן כושר העבודה או עד גיל 60 לפחות, לפי המוקדם.
הכנסה שתקבל מהביטוח בשל תשלומים לאובדן כושר עבודה, חייבת במס ורואים אותה כהכנסה מ"יגיעה אישית" והיא תירשם בסעיף 5א בשדה 272/258 בדוח השנתי.
סעיף 45 - לביטוח מפני אובדן כושר עבודה ששילם היחיד בשל הכנסה כעצמאי
עצמאי שרכש ביטוח מפני אובדן כושר עבודה והביטוח הוא "ביטוח מועדף" וההכנסה שלגביה נרכש הביטוח היא הכנסה מעסק או ממשלח יד ואיננה הכנסת עבודה, יותר מהכנסתו ניכוי בשל הוצאה לרכישת הביטוח בסכום של עד 3.5% מאותה הכנסה שהיא הכנסה חייבת עד לתקרה של 308,190 ₪ (סכום השווה ל 2.5 פעמים השכר הממוצע במשק).
רשום את סכום ההוצאה לביטוח מפני אבדן כושר עבודה בסעיף 45 בשדה 112/113. אין לכלול סכום הפרמיה בדוח רווח והפסד. ההוצאה המגיעה לך תחושב באופן אוטומטי על ידי המחשב (גם לשם קביעת הכנסתך החייבת בביטוח לאומי כעצמאי).
סעיף 46 - לביטוח מפני אובדן כושר עבודה לשכיר לפי חישוב בטופס 134(95)
שכיר ירשום בסעיף 46 בשדה 206/207 את הסכום אותו חישב בעזרת טופס 134 או אשף העזרה בשידור דוח באינטרנט. שכיר שיש לו הכנסה גם כעצמאי יחשב את סכום ההוצאה לפי טופס 134 וירשום את סכום הניכוי המותר על-פי החישוב בטופס 134 בשדה המתאים.
שכיר שרכש ביטוח מפני אובדן כושר עבודה יותר לו ניכוי בשיעור של 3.5% מהכנסת העבודה שלו עד לתקרה של 308,190 ₪, ובמגבלות הרשומות להלן: שכיר אשר בשל הכנסתו ממשכורת (שאיננה כוללת "שווי שימוש" של רכב צמוד) הפריש מעבידו עבורו לקופת גמל, על חשבון מרכיב תגמולי המעביד, סכום בשיעור העולה על 4% ממשכורתו של העובד יופחת משיעור ה-3.5% ההפרש בין השיעור ששילם המעביד כאמור, לבין 4%. יש לרשום בשדה 206/207 את סכום ההוצאה המותר בניכוי כמוסבר לעיל, ולא את הסכום ששולם בפועל. הסכום שיירשם בשדה ייקבע כאמור לפי החישוב בטופס 134, אותו יש לצרף. כמו כן יש להתחשב לעניין הניכוי המותר בסכומים אותם שילם המעביד עבורך כפרמיה בשל אובדן כושר עבודה ולא חויבו במס בידך.
אם הפרשות המעביד לקופת גמל כאמור לעיל עולות על 7.5% מהמשכורת, לא תהיה זכאות כלל לניכוי בשל תשלומים לרכישת ביטוח בשל אובדן כושר עבודה.
דוגמה:
משכורת מעביד א' 100,000 ₪; הפרשות מעביד א' לקופ"ג 4,500 ₪.
משכורת מעביד ב' 100,000 ₪; הפרשות מעביד ב' לקופ"ג 5,500 ₪.
סכום תשלום העובד לביטוח מפני אובדן כושר עבודה - 9,000 ₪
שיעור הפקדה כולל 5% = 10,000/200,000
שיעור מרבי לניכוי:
סך המשכורות 200,000 נמוך מ-308,190 ₪.
שיעור ההפקדה בפועל על-ידי המעבידים למרכיב התגמולים לקופ"ג בשיעור של 5%, גבוה ב-1% מ-4%.
לפיכך, השיעור המרבי לניכוי הוא 3.5% פחות 1% = 2.5%.
סכום ההוצאה המותרת בניכוי בגין אבדן כושר עבודה
5,000 = 2.5%x200,000
סכום זה (5,000 ₪) יירשם בסעיף 46, שדה 206/207. יתרת התשלום לביטוח מפני אובדן כושר עבודה בסך 4,000 ₪ אינה מותרת בניכוי.
סעיפים 47-48 - ניכוי בעד תשלומים לקרן השתלמות לעצמאים(96)
יחיד ששילם לקרן השתלמות לעצמאים יותר לו בניכוי הסכום ששילם לקרן ההשתלמות, עד לסכום של 4.5% מ"הכנסה קובעת".
"הכנסה קובעת" היא הכנסתו החייבת של היחיד מעסק או משלח יד עד לתקרה שנתית של 264,000 ₪.
אם נישום הוא שכיר ועצמאי, ועל הכנסתו כשכיר שילם לו מעבידו לקרן השתלמות, יהיה 'סכום התקרה' לצורך קביעת הניכוי הנמוך מבין:
- הכנסתו החייבת מעסק או משלח יד.
- 264,000 ₪ בניכוי סכום 'המשכורת הקובעת' בגינה שילם מעבידו לקרן השתלמות. (משכורת קובעת מירבית 188,544) הסכום שיותר בניכוי לא יעלה על 4.5% מ'ההכנסה הקובעת' או מ'סכום התקרה'(97) אם היחיד הוא גם שכיר.
דוגמה: הכנסתו של יחיד מעסק בשנת המס 2019 הייתה 140,000 ₪. הכנסתו ממשכורת 200,000 ₪. והמעביד שילם בגינה לקרן השתלמות. בשנת המס שילם היחיד לקרן השתלמות לעצמאים סך של 7,000 ₪.
א. חישוב 'סכום התקרה'
הכנסה קובעת – הכנסה מעסק או משלח יד בלבד 140,000 ₪ (1*)
תקרת הכנסה קובעת |
264,000 |
בניכוי משכורת קובעת שבשלה שילם המעביד לקרן השתלמות עד למשכורת קובעת מירבית |
(188,544) |
75,456 (2*) |
''סכום התקרה'' יהיה 75,456 הנמוך מבין (1*) ל- (2*)
ב. חישוב הניכוי
סכום ששולם |
7,000 ₪ (3*) |
4.5% מ'סכום התקרה' (4*) 3,396 = 4.5%x75,456
הסכום שיוכר יהיה 3,396 ₪ {הנמוך מבין (3*) ו-(4*)}
בעת מילוי הדוח יש לרשום את מלוא הסכום ששולם לקרן השתלמות לעצמאים בסעיף 47.
עצמאי שהוא גם שכיר ימלא בסעיף 48 את סך סכומי המשכורת בשלה שילם עבורו המעביד לקרן השתלמות.
סכום זה מופיע בטופס 106 מול הקוד 218/219.
אם המעביד לא שילם עבורו לקרן השתלמות כלל, ימלא בסעיף זה 0.
סעיף 49 - ניכוי בעד תשלומים לקופת גמל לקצבה כעמית עצמאי(98)
בשנת 2017 נכנס לתוקפו חוק פנסיה חובה לעצמאים. החל מינואר 2017, כל עצמאי מעל גיל 21 ועד גיל פרישה מוקדמת (כהגדרתו בחוק גיל פרישה תשס''ד – 2004), חייב להפקיד לקופת גמל לקצבה.
עצמאי שמלאו לו 55 שנים ביום תחולת חוק זה (1.1.2017) לא תחול עליו חובת ההפקדה כאמור.
חובת ההפקדה לקופת גמל לקצבה של עצמאים מתחלק לשניים:
חלק ראשון – עד למחצית השכר הממוצע במשק (בשנת 2019 61,638) יחוייב בהפקדה של 4.45% לקופ''ג לקצבה.
חלק שני – מעל מחצית השכר הממוצע במשק (61,638) ועד לגובה השכר הממוצע במשק (בשנת 2019 – 123,276) יחויב בהפקדה של 12.55% לקופ''ג לקצבה.
''הכנסה חייבת בהפקדה'' – הכנסה חייבת (מעסק, ממשלח יד, מעסקה או מעסק אקראי ומהכנסה מחקלאות) לפני קיזוזים ופטורים, אך למעט כספים שמשך יחיד מקופ''ג עקב אבטלה.
מתשלום אשר חייב עצמאי להפקיד ינוכו תשלומים שהפקיד העצמאי או שהופקדו בעדו בשל הכנסתו המבוטחת כשכיר.
דוגמה: עצמאי שהכנסתו החייבת בהפקדה בשנת 2019 היא לפחות 123,276 יהיה עליו להפקיד סכום של לפחות 10,479 ₪ לפי החישוב הבא:
חלק ראשון - 2,743 = 4.45%x61,638
חלק שני – 7,736 = 12.55%x61,638
סה''כ - 10,479
יש להפקיד את ההפקדות לקופ''ג לקצבה בשנת המס. העדר הפקדה, כאמור, תגרור קנס של 500 ₪.
ניתן לקבל ניכוי מההכנסה או זיכוי מהמס בשל תשלומיך לקופ"ג לקצבה כעמית עצמאי. הניכוי משפיע על המס על-פי שיעור המס השולי של הכנסתך. הזיכוי הוא בשיעור של 35% מתשלומיך הנלקחים בחשבון לעניין חישובו. אם הינך רושם את הסכום ששילמת כעמית עצמאי בסעיף 49, יחושב הניכוי המגיע וסכום ששולם לקופ"ג לקצבה שעבורו לא ניתן ניכוי, יועבר לחישוב זיכוי ללא צורך ברישום נוסף בדוח, כפי שיפורט בהסבר לסעיפים 69-72. מדרגת המס השולי של 31% (חל על הכנסה חייבת בסך 242,400 ₪) הינה נמוכה משיעור מס שולי של 35% ולכן אם הכנסתך נמוכה מסכום זה כדאי לך לשקול רישום התשלום בסעיף הזיכוי הנ"ל. ניתן גם לפצל תשלומיך כעמית עצמאי בין סעיף 49 לסעיף 72, על-פי תוצאת המס הנמוכה יותר. ציין את החלוקה על גבי האישור מקופת הגמל.
יצוין, שרישום ניכוי במקום זיכוי עשוי להשפיע על חישוב ניכויים וזיכויים אחרים. השיקול האם לרשום את תשלומיך לקופת הגמל לקבלת זיכוי תלוי גם בתשלומים אחרים שניתן לקבל עבורם זיכוי כמפורט בסעיפים 69-72 בדוח, מכיוון שקיימת תקרה לתשלומים שעבורם ניתן לדרוש זיכוי.
כמו כן, אצל 'עצמאי' בביטוח הלאומי, הניכוי בשל תשלומים לקופ"ג מקטין את ההכנסה לצורך החיוב בדמי ביטוח לאומי. ניתן להיעזר בסימולטור לשכירים המופיע באתר רשות המסים.
ניתן לקבל ניכוי בשל תשלומים לקופת גמל לקצבה באחד משני מסלולים שונים:
מסלול א' - מסלול המתאים לכלל ה'יחידים'.
מסלול ב' - מסלול המתאים למי שהינו 'עמית מוטב', המותנה בעמידה בתנאים שיפורטו בהמשך.
יחיד העומד בתנאי עמית מוטב, המחשב יחשב את הניכוי כאמור במסלול ב'. ייתכן ולמרות שהינך 'עמית מוטב', הניכוי המחושב כ'יחיד' עדיף לך. בדוח המשודר באופן מקוון, אם הינך בוחר בחישוב על-פי 'עמית יחיד', הינך יכול לסמן בעת השידור בקשתך זו. אם אינך חייב בהגשת דוח מקוון תוכל לפנות אל פקיד השומה לסמן בחירתך זו (שדות 233/234).
הניכוי לפי מסלול א' - ניכוי ל'יחיד':
הסכומים שעבורם יותר ניכוי במסלול זה, הינם סכומים ששילם היחיד או בן זוגו בלבד, לטובת אחד מהם ולא סכומים ששולמו עבור הורה או ילד או על-ידיהם. גם סכומים ששולמו למדינה או לרשות מקומית לשם שמירת זכות פנסיה של אחד מבני הזוג, יילקחו בחשבון לצורך חישוב הניכוי.
במסלול א', אם אחד מבני הזוג אינו יכול ליהנות מהקלה במס בשל תשלומיו לקופת גמל, ניתן להעביר תשלומיו אלו או חלקם לבן הזוג כדי שזה יקבל את הניכוי המגיע. לתשומת לבך, החלוקה האופטימלית עשויה להשתנות בכל מקרה בו משתנה ההכנסה החייבת. עם זאת, יש לוודא שהעברה בין בני הזוג אינה משנה את מעמדו של מי מבני הזוג ואינה מסווגת אותו כ'עמית מוטב', כיוון שאצל 'עמית מוטב' לא ניתן להעביר סכומים בין בני הזוג (ראה להלן).
על מנת להקל על קליטת הדוח, ְרשום על גבי אישור קופת הגמל את אופן החלוקה של הסכום המופיע באישור או צרף דף פירוט.
הניכוי המגיע ל'יחיד':
הניכוי המגיע ניתן בשל תשלומיך לקופת גמל כעמית עצמאי בשיעורים מ"ההכנסה המזכה" (ראה הגדרה להלן).
הניכוי המגיע לגבי הכנסה שאיננה הכנסת עבודה בשל תשלומים לקופ"ג לקצבה הינו 7% מההכנסה המזכה. אם שולם בעד קצבה בלבד והסכום ששולם עולה על 12% מהכנסה זו, יותר ניכוי נוסף בשל החלק העולה על 12%, עד ל-4% מאותה הכנסה (הניכוי בשיעור מרבי של 11% מההכנסה המזכה שאינה הכנסת עבודה - 16,368 ₪). לגבי הכנסת עבודה, מגיע ניכוי בשל תשלומים כנמוך מבין:
1. 5% מ"ההכנסה המזכה" שהיא הכנסת עבודה שאינה "הכנסה מבוטחת".
2. 5% מההכנסה החייבת שהיא הכנסת עבודה עד לסכום של 264,000 ₪ בניכוי ה"הכנסה המבוטחת".
כלומר, סכום הניכוי המרבי שניתן לקבל על-פי האמור לעיל הינו 5,280 ₪ (5% מ-105,600 המהווה את תקרת ההכנסה המזכה). אם משכורתך כוללת הכנסה שאינה מבוטחת, תילקח הכנסה זו בחשבון בתחילה לעניין חישוב ההכנסה המזכה.
"הכנסה מבוטחת" - היא הכנסת עבודה שבשלה שילם מעביד בעד עובדו בשנת המס סכומים לקופ"ג לקצבה וכן הכנסת עבודה שבשלה זכאי העובד לקצבה על-פי דין או חוזה.
סכום ההכנסה המבוטחת יילקח מתוך הסכום המופיע בטופס 106. רשום סכום זה בסעיף 55 בשדה 244-245.
"הכנסה מזכה" היא ההכנסה החייבת שרשמת בחלקים ג', ד', ה' בתוספת רווח הון (לאחר ניכויים למעט ניכוי זה והניכוי בשל תשלומיך לביטוח לאומי), ולאחר הניכוי המגיע בשל תשלומים לביטוח בפני אבדן כושר עבודה (סעיפים 46, 45 לדוח), ובשל תשלומים לקרן השתלמות לעצמאים (סעיף 47 לדוח), וזאת עד לסכום 148,800 ₪, לגבי מי שיש לו הכנסה שאינה מעבודה ועד לסכום של 105,600 ₪ למי שיש לו הכנסה מעבודה בלבד.
ליחיד שהייתה לו הכנסה מעבודה וכן הכנסה שאינה מעבודה, הכנסתו המזכה היא בשל הכנסת עבודה עד לסכום של 105,600 ₪, ובשל הכנסה שאינה הכנסת עבודה, עד לסכום של 148,800 ₪ בניכוי הכנסת העבודה שלו או 105,600 ₪ לפי הנמוך ביניהם. לעניין זה מביאים בחשבון את הכנסת העבודה תחילה.
דוגמאות:
1. הכנסה שאינה הכנסת עבודה:
הכנסתך החייבת (שלא ממשכורת) 100,000 ₪.
"הכנסה מזכה" אם כך 100,000 < 148,800
מצב א' - שולם לקופת גמל לקצבה 10,000 ₪.
הניכוי המגיע הוא 7% מ-100,000 = 7,000
מצב ב' - שולם לקופת גמל לקצבה 14,500 ₪.
הכנסה מזכה כאמור 100,000 ₪.
100,000 /14,500 = 14.5%. שולם אפוא 2.5% נוספים מעל 12%, ולכן הניכוי המגיע הוא בשיעור 9.5% מתוך ההכנסה המזכה 9.5% = 7% + 2.5%. הניכוי המגיע הוא בסה"כ 9,500 ₪ .
על יתרת תשלומיך (בסך 3,000 ₪ ו-5,000 ₪ בדוגמאות הנ"ל), לגביהם לא קיבלת ניכוי, תהיה זכאי לזיכוי מהמס במסגרת סעיף 45א לפקודה (ראה להלן בסעיף 72 ו-71).
הערה: על מנת להגיע לחיסכון מרבי במס בדוגמה זו יתכן שעדיף לרשום את סכום התשלום ששולם כעמית עצמאי בסעיף הזיכוי, סעיף 72 לדוח. ראה הסבר לעיל.
2. הכנסת עבודה:
משכורת 100,000 ₪ ובכלל זה סכום של 60,000 ₪ שהוא "הכנסה מבוטחת". שילמת כ"עמית עצמאי" סך של 3,000 ₪ לקופ"ג לקצבה.
במקרה זה יובא בחשבון תחילה סך ההכנסה שאיננה מבוטחת (40,000 = 60,000 - 100,000).
הינך זכאי לניכוי בסך 2,000 = 5% x 40,000 מתוך סך 3,000 ₪ ששילמת לקופה.
על יתרת הכנסתך המזכה 40,000 - 105,600 אינך זכאי לניכוי. על יתרת תשלומיך בסך 1,000 ₪ תהא זכאי לזיכוי כמוסבר בהמשך.
ראה הערה של דוגמה 1.
3. הכנסה מעבודה וכן הכנסה אחרת:
הכנסתך כשכיר היא 60,000 ₪, מתוכם 50,000 ₪ הכנסה מובטחת ו-10,000 ש"ח הכנסה שאינה מובטחת.
הכנסתך כעצמאי היא 90,000 ₪.
שילמת סך 12,000 לקופת גמל לקצבה.
כשכיר הינך זכאי לניכוי בסכום הנמוך מבין:
- 5% מהכנסתך המזכה שהיא הכנסת עבודה שאינה הכנסה מבוטחת.
5%x10,000=500 - 5% מהכנסתך החייבת מעבודה עד לסך 264,000 בניכוי ההכנסה המבוטחת
5%x(264,000-50,000) = 10,700
הנמוך מביניהם 500.
הניכוי בשל הכנסתך כעצמאי יהיה:
הסכום ששולם 12,000.
הכנסתך המזכה כעצמאי 88,800 = 60,000 - 148,800
13.5% = 88,800 / 12,000 (1.5% מעל 12%)
ולכן תהיה זכאי לניכוי של 8.5% (7% + 1.5%)
הניכוי 7,548 (8.5%x88,800)
סה"כ ניכוי 8,048 = 7,548+500
ניכוי מוגדל לגיל 50
אם ביום 1.1.2019 או לפני כן, מלאו לך(99) 50 שנה, אתה זכאי בשל הכנסה שאינה ממשכורת (ובכפוף לסכומים המרביים דהיינו 10,415 ₪ או 16,368 ₪) לניכוי בשיעורים מוגדלים: עד 10.5% במקום 7%, תוספת של 6% במקום 4% ו-16.5% במקום 11%; ואם הכנסתך היא "משכורת שאינה מובטחת" - אתה זכאי לניכוי בשיעור של 7.5% (במקום 5%), ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 5,280 ₪ בשנה.
רישום התשלומים לקופת גמל בדוח:
אם שילמת לקופת גמל כעמית עצמאי סכומים העולים על אלה המזכים אותך בניכוי לפי סעיף זה, תוכל לקבל על סכומים עודפים אלה זיכוי מהמס בשיעור של 35% מהסכום ששילמת, לפי סעיף 45א לפקודת מס הכנסה (ראה הסבר בסעיפים 69-72 בחלק י"ד).
רשום בסעיף זה את מלוא הסכום ששילמת לקופת הגמל כאמור. המחשב יעביר את היתרה שלא נוצלה בניכוי לסעיף הזיכוי, אין לכתוב סכום זה בשדה לזיכוי בסעיף 71. אם עדיף לך לבקש זיכוי בשל התשלום, רשום את הסכום בסעיף 72 ולא בסעיף 49.
בחישוב נפרד של המס ניתן ניכוי זה הן בחישוב המס על הכנסתך והן בחישוב המס על הכנסת בן הזוג לפי הסכום שנרשם בכל טור.
הניכוי לפי מסלול ב' ל'עמית מוטב'
הניכוי לפי מסלול זה מיועד כאמור למי שהוא 'עמית מוטב'.
'עמית מוטב' הינו יחיד שבשל הכנסתו שולמו בעדו בשנת המס סכומים לקופת גמל לקצבה בסכום של 19,724 ₪ (המהווים 16% מהשכר הממוצע במשק, בשנת 2019) או יותר.
כדי להגיע לסכום הפקדה כזה ולהיות 'עמית מוטב' יכול כל אחד להפקיד סכומים לטובתך, כאשר אתה המוטב בקופה. אצל שכיר יילקחו בחשבון לעניין זה גם הפקדות המעביד לטובתו כ"עמית שכיר".
הניכוי במסלול יינתן בשל הפקדות לטובתך כעמית עצמאי (אתה המוטב והאישור מקופת הגמל על שמך) וכן בשל הפקדות שהפקדת על שם ילדך שמעל גיל 18 (הדבר כרוך בהצהרתך ובהצהרת ילדך ע"ג טופס 158 שיצורף לדוח השנתי). הניכוי שניתן ל'עמית מוטב': הניכוי שתקבל במסלול זה בשל הפקדותיך לקופת גמל מורכב משני רבדים וכפוף לתקרות.
ברובד הראשון ניתן לקבל ניכוי בשיעור של 11% בשל תשלומיך לקופת גמל לקצבה כ"עמית עצמאי" מ"הכנסתך כעמית עצמאי", שהיא הכנסתך החייבת (מכל המקורות) עד לסכום של 105,600 ₪ בניכוי הכנסתך המבוטחת. "הכנסה חייבת", "הכנסה מבוטחת" לעניין זה הוגדרו בדברי ההסבר לניכוי במסלול א'.
ברובד השני ניתן לקבל ניכוי בשל הפקדותיך בקופת גמל לקצבה, וזאת בשיעור של 7% מ"ההכנסה הנוספת" (שתוגדר להלן), ואולם אם הסכומים ששילמת לקופת גמל לקצבה עולים על 12% מ"ההכנסה הנוספת" יותר בשל החלק העולה על 12%, ניכוי נוסף של עד 4% נוספים מ"ההכנסה הנוספת".
"הכנסה נוספת" הינה הסכום הנמוך מבין:
1. סך הכנסתך החייבת שאינה "הכנסה מבוטחת" עד לסכום של 105,600 ₪ בשנת 2019.
2. סך הכנסתך החייבת עד לסכום של 264,000 ₪ בניכוי הכנסתך המבוטחת או 105,600 ₪ לפי הגבוה ביניהם.
"ההכנסה הנוספת" בדומה ל"הכנסה ל"עמית עצמאי" לא יכול שתעלה על 105,600 ₪ בשנת 2019.
ברובד השני ניתן לקבל ניכוי רק בשל תשלומים שהופקדו לטובתך העולים על סכום של 19,724 ₪ שזיכו אותך במעמד של "עמית מוטב". הניכוי ברובד השני יינתן אם עמדת בתנאי זה ועל הפקדותיך כעמית עצמאי בהפחתת הסכום שנוכה ברובד הראשון.
סכומים שהפקדת "כעמית עצמאי" ולא קבלת עבורם ניכוי יעברו לחישוב קבלת זיכוי ממס ראה הסבר לסעיף 71 להלן.
כאמור לעניין קבלת מעמד של 'עמית מוטב' לא ניתן להעביר הפקדות בין בני זוג. החישוב יעשה על-פי אישור קופת הגמל לעמית שהינו המוטב בקופה.
דוגמאות:
א. הכנסת עבודה בלבד
משכורת משני מעבידים 300,000 ₪.
הכנסה מבוטחת מתוך המשכורת 120,000 ₪.
הופקדו לקופ"ג קצבה כעמית שכיר 20,000 ₪.
הופקדו לקופ"ג קצבה כעמית עצמאי 17,000 ₪.
סה"כ הופקדו עבורך לקופ"ג קצבה 37,000 ₪, ולכן הינך עונה על הגדרת עמית מוטב.
ברובד הראשון לא תקבל ניכוי כלל, הואיל והכנסתך החייבת עד 105,600 ₪ בניכוי "ההכנסה המבוטחת" הינה סכום שלילי.
ברובד השני "הכנסתך הנוספת" על-פי ההגדרה דלעיל הינה 105,600 ₪. שילמת לקופ"ג לקצבה סה"כ 37,000 ש"ח הגבוהים מ-16% 105,600 ולכן תקבל ניכוי בשיעור של 11% (4%+7%) מתוך 105,600 שהם 11,616 ₪.
ב. הכנסה שאינה הכנסת עבודה
הכנסתך החייבת כמוגדרת לעיל הייתה 220,000 ₪.
תשלומיך לקופת גמל לקצבה 35,000 ₪.
רובד א' "הכנסה כעמית עצמאי" 105,600 ₪.
הניכוי 11% מ-105,600 = 11,616.
לרובד ב' לא יינתן ניכוי בשל סכומים שנתנו כניכוי ברובד א' ולא יילקחו בחשבון סכומים שהופקדו והביאו אותך למעמד "עמית מוטב" (19,724), זאת אומרת הסכום שיילקח בחשבון לחישוב: 15,276 = 19,724 - 35,000 "ההכנסה הנוספת" על-פי ההגדרה גם היא 104,400 ₪ שיעור ההפקדה מתוך ה"הכנסה הנוספת" 14.5% = 105,600 / 15,276
מכיוון ששולם לקופה בשל קצבה סכום העולה ב-2.5% מעל 12%, תקבל ניכוי נוסף ל-7% בגובה 2.5%, סה"כ 9.5% מ-105,600 = 10,032.
סה"כ הניכוי 21,648 = 10,032 + 11,616 יתרת ההפקדה שלא ניתן בעדה ניכוי
(13,352 = 21,548 — 35,000) תילקח בחשבון לחישוב הזיכוי.
רשום בסעיף 49 לדוח את הפקדותיך לקופ"ג לקצבה כעמית עצמאי.