דילוג לתוכן

דע את זכויותך 2019

חלק ג׳ - הכנסות מיגיעה אישית בשיעורי מס רגילים - סעיפים 7-1

כללי

בחלק זה עליך לרשום את ההכנסות לאחר ניכוי ההוצאות שהוצאו לייצורן ובניכוי פטורים.

הכנסות מיגיעה אישית מחויבות בשיעור מס התחלתי של 10%.

בטופס 1301 בטור הכנסת ׳בן/בת הזוג׳, רשום את ההכנסה כאמור של בן/בת הזוג אם לא הוגש דוח נפרד על הכנסות אלו.

להלן פירוט הסעיפים בחלק ג׳:

סעיף 1 - הכנסה מעסק או ממשלח יד

רשום כאן את ההכנסה החייבת (ההכנסות לאחר ניכוי ההוצאות) מעסק או ממשלח יד, כולל הכנסה מחו״ל, לרבות ריבית, הפרשי הצמדה והפרשי שער, במידה שהן הכנסה מעסק בידך (כל זאת אם ההכנסה הושגה מיגיעתך האישית; אם לאו, רשום את ההכנסה בסעיף 11).

אם יש לך הכנסה מעסק או משלח יד, צרף פרוט על גבי טופסי נספח א׳, לגבי כל עסק בנפרד. את הטפסים, אם לא נשלחו אליך, תוכל למצוא באתר רשות המסים באינטרנט או לקבלם במשרד פקיד השומה.

בהמשך פרק זה, יובאו דברי הסבר למילוי נספח א׳ - פירוט החישוב של ההכנסה החייבת וניכוי ההוצאות המותרות בניכוי.

יש לכלול בהכנסתך מעסק או ממשלח יד כל תקבול או שווי טובת הנאה שקיבלת הקשורים לעיסוקך, לרבות הפרשי ריבית בהלוואה שקיבלת ממי שאתה מספק לו שירותים ולרבות מימוש זכויות לפי סעיף 3(ט) לפקודה, (ראה הסבר בסעיף 3 פסקה ב׳ להלן).

אם קיבלת הלוואה לצורך ייצור הכנסתך מעסק או ממשלח יד, ונותן ההלוואה מחל לך על החזרתה, או אם קיבלת מענק בהקשר לייצור הכנסתך, ייראו מחילת החוב או המענקים כהכנסה החייבת במס בידך. אם מחילת החוב או המענק קשורים לרכישת נכס בר-פחת, לא ייראו אלו כהכנסה בידך, אך המחיר המקורי של הנכס, יוקטן בגובה החוב שנמחל או המענק שניתן, הן לצורך חישוב הפחת בגין הנכס והן לעניין רווח ההון לכשיימכר הנכס.

עצמאי יכול לנכות מהכנסתו מעסק או ממשלח יד חלק מהסכומים ששילם לקרן השתלמות לעצמאים ו/או כפרמיה לביטוח מפני אבדן כושר עבודה (ראה הסבר בסעיפים 45-48 להלן).

אין לכלול סכומים אלה בדוח רווח והפסד נספח א׳ לדוח כהוצאה, ויש לרשום אותם בשדות אלו - 112/113 (אבדן כושר עבודה לעצמאי) ו-136/137 (קרן השתלמות). בשדה 170/150 יש לכלול את ההכנסה החייבת לפני הפחתת הניכויים האישיים המפורטים בחלק י״ב.

סעיף 2 - תקבולים מהמוסד לביטוח לאומי

א. סכומים שקבלת כעצמאי מהמוסד לביטוח לאומי בשל שירות מילואים, דמי לידה (להבדיל ממענק לידה), דמי אבטלה, דמי פגיעה בעבודה בגין הכנסתך כעצמאי הם הכנסה חייבת במס.

רשום כאן בשדה 250/270 את הסכומים שקבלת או שקיבל בן זוגך מהמוסד לביטוח לאומי, בגין הכנסתך כעצמאי.

אם קיבלת בשנת המס החזרים (לרבות סכומים שנזקפו לזכותך) בשל הפרשי שומה מביטוח לאומי בגין שנים קודמות בשל הכנסותיך כעצמאי רשום כאן בשדה 250/270 52% מהסכום שקיבלת, זאת אם לא הפחתת סכום זה מהתשלומים למוסד לביטוח לאומי אשר בגינך הינך תובע ניכוי בהתאם לסעיף 50 בחלק יב' לטופס.

אם ההחזרים של דמי הביטוח הלאומי גבוהים מהתשלומים כאמור בשנת המס, אינך זכאי לתבוע ניכוי ועליך לרשום כהכנסה (הקטנת הוצאה) בשדה 250/270, 52% מהסכום העודף.

ב. סכומים שקיבלת כשכיר מהמוסד לביטוח לאומי עקב שירות במילואים הם הכנסה חייבת במס. (רשום כאן בשדה 194/196 את הסכומים שקיבלת או שקיבל בן זוגך מהמוסד לביטוח לאומי שלא באמצעות המעביד שלא נכלל בטופס 106 שקיבלת מהמעביד).

לתשומת ליבך: תשלומים כאמור ששולמו לך כעובד שכיר והכלולים בטופס 106 ידווחו בשדה 172/158 שלהלן.

יש לצרף לדוח את האישורים השנתיים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי.

דמי לידה (להבדיל ממענק לידה), דמי אבטלה, דמי פגיעה בעבודה הם הכנסה חייבת במס. רשום כאן סכומים אלה שקיבלת או שקיבל בן זוגך בשנת המס.

סכומים שהתקבלו כקצבת זקנה או שאירים(14) וכן סכומים שנתקבלו כקצבת ניידות לנכים(14), ו/או מענקים חד-פעמיים (כגון מענק לידה או מענק עקב נכות(14)) אינם חייבים במס. רשום סכומים אלה בחלק י׳ ופרט את מהות התקבול.

בשדה 194/196 יש לרשום תקבולים והחזרים חייבים במס ששולמו לך או לבן זוגך על ידי המוסד לביטוח לאומי, כגון: דמי לידה, שמירת היריון, תגמולי מילואים, דמי פגיעה בעבודה וכיו''ב, כעובד ולא נכללו בדיווחי המעביד בטופס 106.

 


14. פ.מ.ה. סעיף 9(6א), 9(6ג), 9(7).

פרק ד - המשך חלק ג - מסעיף 3

 

סעיף 3 - הכנסה ממשכורת או משכר עבודה(15)

רשום כאן בשדה 172/158, הכנסה ממשכורת או משכר עבודה, לרבות הכנסה מחו״ל ותקבולים מביטוח לאומי שהתקבלו כשכיר, הכוללים בטופס 106.

הכנסה ממשכורת או משכר עבודה יכולה להתבטא בכסף או בשווה כסף כגון: מגורים או ארוחות שהמעביד מספק. לכן, עליך לרשום את סך המשכורת או שכר העבודה, או כל קצובה אחרת, זקיפות שהמעביד זקף לשכרך (כגון זקיפת שווי שימוש ברכב) וכל הסכומים ששילם לך מעבידך לכיסוי הוצאותיך.

יחיד תושב ישראל, שנשלח למדינת חוץ לשם ביצוע עבודה בשביל מעביד תושב ישראל, (לרבות מדינת ישראל, רשות מקומית בישראל, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הקרן הקיימת לישראל, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל),* יחושב המס על משכורתו לפי כללים שנקבעו ותוקנו בתחולה מיום 1.1.2018. בכללים החדשים נקבע, כי חישוב המס ייערך בהתאם לחישוב המס בישראל, עודכנו סכומי הוצאות והוארכה תקופת השהייה המינימלית ל-8 חודשים רצופים.

שיעורי המס, הניכויים והזיכויים מחושבים בהתאם להוראת הפקודה.

להלן כללים בדבר קביעת המשכורת החייבת:

א. תשלומים נוספים והפרשי שכר

תשלומים בעד עבודה בשעות נוספות, פרמיות, קצובת נסיעה לעבודה, דמי הבראה, ספרות מקצועית, חלקו של העובד בדמי הביטוח הלאומי ששילם המעביד, פרסי ייעול, הפרשי שכר, דמי פדיון חופשה ותשלומים אחרים כיוצא באלה, הינם חלק מהכנסת עבודה שתירשם בדוח.

הפרשי שכר יחויבו בשנת המס שבה התקבלו, אולם תוכל לפנות לפקיד השומה ולבקשו כי הכנסות אלה תיוחסנה לצורך חישוב המס - אם בדרך זו יחול עליהן שיעור מס נמוך יותר(16) - לשנים שאליהן הם מתייחסים, אך לא יותר מאשר שש שנות מס המסתיימות בשנה שבה קיבלת הפרשים אלה.

לעניין פריסת דמי פדיון חופשה, ניתן לחלקם בחלקים שנתיים שווים לתקופה של שש שנים, המסתיימת בשנה בה קיבלת סכומים אלה - אך לא יותר ממספר שנות עבודתך. לבקשת פריסה עליך לצרף טופס 116 ג.

ב. סכומים הנובעים ממימוש זכות (אופציה) או מהפרשי ריבית הנובעים מהלוואה בריבית נמוכה, שנתן לך המעביד.(17)

סכום ההכנסה הנובע ממימוש זכות הוא ההפרש בין שווי הנכס בעת המימוש לבין הסכום ששילמת בעדו. תוכל לפנות לפקיד השומה ולבקשו כי לצורך חישוב המס על הכנסה זו, תחולק ההכנסה בחלקים שווים על פני תקופת השנים שמיום מתן הזכות ועד למימושה - אך לא יותר מאשר 6 שנים, המסתיימות בשנה שמימשת בה את הזכות.

הכנסה מ׳הפרש ריבית׳:

אם ניתנה לך או לקרובך הלוואה ממעבידך שיתרתה אינה עולה על 7,800 ₪ (ואינך בעל שליטה החברה המשלמת לך משכורת), וההלואה היא ללא ריבית או בריבית נמוכה משיעור עליית המדד, ייחשב ההפרש בין הריבית ששילמת לבין שיעור עליית המדד כהכנסת משכורת ושמה ׳הפרש ריבית׳.

אם יתרת ההלוואה עולה על 7,800 ₪ או אם הינך בעל שליטה בחברה המשלמת לך משכורת גם אם יתרת ההלוואה אינה עולה על סכום זה, ייחשב כהכנסת עבודה, ההפרש שבין הריבית ששילמת לבין שיעור עליית המדד בתוספת שיעור ריבית שנתית של 3.41%.

שווי ההטבה בעת המכירה של אופציה או מניה, שקיבלת ממעבידך לפי סעיף 102 לפקודה במסלול שכר, הוא חלק מהכנסת העבודה שלך וכלול בטופס 106 אותו קיבלת ממעבידך. פרטים נוספים אודות מסוי האופציות ראה בחלק ח' בפרק זה.

ג. רכב

1. תשלומים שקיבלת ממעבידך לכיסוי הוצאות אחזקת רכבך הפרטי, בין אם רכב זה משמש לביצוע עבודתך ובין אם לאו הינם חלק מהכנסת העבודה (אין אפשרות לדרוש כל הוצאה כנגד הכנסה זו).(18)

2. הכנסה זקופה מרכב צמוד (שווי רכב צמוד שהמעביד העמיד לרשותך): שווי השימוש ברכב צמוד הוא חלק משכרך ומעבידך אמור לכלול אותו בסך הכנסתך. אם ברשותך רכב “היברידי״, דהיינו רכב משולב מנוע, מופחת משווי השימוש: סכום של 500 ש"ח לחודש שימוש. אם ברשותך רכב חשמלי או רכב הימברידי שנטען מרשת החשמל (play in) מופחת משווי השימוש סכום של 1,000 ש''ח לחודש . סכום שווי השימוש שנזקף להכנסתך, מופיע בטופס 106 לשנת 2019.

בגין כלי רכב שנרשמו לראשונה מיום 1/1/2010, מחושב שווי השימוש ברכב צמוד כשיעור ממחיר המחירון של הרכב בהיותו חדש. ניתן לבדוק את קבוצת המחיר לפיה יש לזקוף את שווי השימוש כאמור לעיל באתר רשות המסים לפי דגם הרכב ושנת הייצור כפי שמופיעים על גבי רישיון הרכב. כלי רכב שנרשמו לראשונה לפני יום ה-1/1/2010, השווי לגביהם נקבע לפי קבוצת המחיר המצוינת ברישיון הרכב.

ד. רדיו טלפון נייד (רט״ן) - טלפון סלולרי

השימוש בטלפון סלולרי שנמסר על-ידי המעביד לשימוש העובד, יחויב בשווי שימוש בידי העובד. השווי שייזקף יהא מחצית ההוצאה החודשית או 110 ₪ לחודש (1,320 ₪ לשנה), לפי הנמוך שבהם, והכל בניכוי סכום ההוצאה החודשית ששילם העובד בשל אותו מכשיר. אין זקיפת שווי בשל מכשיר שניתן להתקשר ממנו למקום העבודה בלבד.

ה. מענק בשל עבודה מועדפת

מענק בשל עבודה מועדפת, הניתן על-פי סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי לחייל משוחרר, הוא סכום החייב במס. ניתן לרשום סכום כזה שהתקבל בשנת המס בסעיף זה או בסעיף 2 (תקבולים מהמוסד לביטוח לאומי) תוך ציון המקור. המוסד לביטוח הלאומי לא מנכה מס במקור ממענקים אלו.

ו. סכומים לקופת גמל ולקרן השתלמות מעל התקרה(19)

סכומים ששילם מעבידך לטובתך לקופת גמל לקצבה, על חשבון תגמולים העולים בחודש על שיעור של 7.5% כשהוא מוכפל במשכורתך בסכום התקרה (כפי שמוגדר בהמשך), כנמוך מביניהם, יראו אותם כהכנסת עבודה שלך במועד בו שולמו לקופות הגמל. האמור מתייחס גם למקרה שהייתה לך הכנסה ממשכורת מכמה מעבידים והתקרות האמורות מתייחסות לתשלומים ולמשכורות מכל המעבידים.

סכומים אלה אמורים להיות מחויבים על-ידי המעביד ולהופיע בטופס 106.

שכיר שעבד ביותר ממקום עבודה אחד ושהופרש עבורו ממקומות אלו לקופ״ג ו/או קרן השתלמות כאמור לעיל מעל התקרות האמורות להלן והכנסתו עלתה על 188,544 ₪, יצרף פירוט/חישוב התוספת להכנסה בשל ההפרשות העודפות, על גבי טופס 134. בנוסף, שכיר המבקש ניכוי בשל תשלומי פרמיה לביטוח אובדן כושר עבודה ימלא טופס זה.

הנתונים יילקחו מתוך טופסי 106 שנמסרו לך על-ידי המעביד, אשר הונחה לציין את הפרטים הדרושים לחישוב.

סכום התקרה הוא:

1. שולמו בעבור העובד סכומים לקופת גמל לקצבה(20) בלבד, סכום התקרה הוא 25,683 ₪ בחודש או 308,190 ₪ לשנה מלאה. משכורת לעניין זה היא למעט שווי השימוש ברכב.

2. סכומים ששילם מעבידך לטובתך לקרן השתלמות, שלא בגבולות ההסכם הקיבוצי, ייראו כהכנסתך בעת ששולמו לקרן. המשכורת המרבית שההפרשה בעדה לקרן השתלמות פטורה ממס לחודש לשנת המס 2019 היא 15,712 ₪ לחודש כפול מספר חודשי העבודה בשנת המס שהיו בגינם הפרשות בפועל (188,544 ₪ בסכום שנתי לשנה מלאה).

ז. ברישום ההכנסה החייבת ממשכורת לא ייכללו הסכומים הבאים:

1. הכנסות מקצבאות מהמעביד וקופת גמל או מענק פרישה (פיצויים מהמעביד). הכנסות אלה ירשמו בסעיף 5 בטופס 1301 אם הן חייבות במס.

2. סכומים ששולמו לך בעד עבודה במשמרות, ואשר מגיעה בעדם הקלה ממס (לעניין זה - ראה סעיף 4 להלן).

3. סכומים אשר הינך רשאי לתבוע כהוצאה או שלא יחויבו במס כגון:(21)

3.1. סכומים ששולמו לך לכיסוי הוצאות נסיעה בתפקיד לחו״ל, ובלבד שהסכומים לגבי כל יום של שהייה בתפקיד לא יעלו על המפורט להלן:

3.1.1. 125 דולרים בעד הוצאות לינה ועוד 80 דולרים בעד הוצאות אחרות. בשל תקופות שהייה קצרות תוכל לדרוש הוצאות שהייה גבוהות יותר, כפי שיפורט להלן בדברי ההסבר למילוי נספח א׳, בסעיף 12.
3.1.2. אם לא דרשת הוצאות לינה - לא יותר מ-133 דולרים ליום שהייה.
לא תוכל לתבוע כהוצאה את הסכומים שהוצאת בעד כיבוד, בעד נסיעה לחוץ לארץ או בעד אש״ל בארץ או בחוץ-לארץ העולים על הסכומים ששילם לך המעביד למטרות אלה.

3.2. סכומים ששולמו לך על חשבון שיחות טלפון בינלאומיות שערכת ממקום מגוריך לצורך עבודתך.

3.3. סכומים ששולמו לך לרכישת בגדי עבודה, אם הבגדים מצביעים על השתייכותך לאותו מקום עבודה והם אינם ראויים לשימוש לכל צורך אחר.
אם בביגוד הדרוש לצורכי עבודה או המסמל השתייכות למקום העבודה, ניתן לעשות שימוש גם מחוץ לעבודה, תותר הוצאה בגובה 80% בלבד.

3.4. סכומים ששולמו לך לצורך השתלמות מקצועית הכרחית לביצוע עבודתך.

3.5. סכומים ששילמת בעד לינה או בעד שכירת דירה באזור שנקבע כשטח פיתוח (כהגדרתו בסעיף 11 לפקודה), בתנאי שמקום עבודתך הקבוע הוא באזור זה, ובתנאי שמשפחתך, שאיתה היית גר אלמלא עבדת באזור זה, מתגוררת במקום אחר.(22)
הסכום שאתה רשאי לדרוש כהוצאה:(23)
בעד הוצאות לינה לכל לילה - סכום ששילמת אך לא יותר מאשר הסכום שמשרד התיירות קבע ללינת לילה במלון בעל שלושה כוכבים, לרבות המסים.
בעד שכירת דירה - הסכום ששילמת אך לא יותר מאשר 1,790 ₪ לחודש בכל אחד מחודשי השנה.
הוצאות אלה ניתנות לניכוי במשך תקופה של שלוש שנים בלבד, מהיום שבו התחלת לעבוד באורח קבע בשטח פיתוח. אולם אם תוך תקופה זו הפסקת לעבוד בשטח פיתוח למשך שנה לפחות, ולאחר מכן חזרת לעבוד בשטח פיתוח, תתחיל תקופת שלוש השנים מחדש מהיום שחזרת אליו, כאמור.

3.6. סכומים ששילם לך המעביד בשל הוצאות לינה בתפקיד, כאשר מקום הלינה מרוחק יותר מ-100 ק״מ הן ממקום העיסוק הקבוע והן ממקום המגורים - אלא אם פקיד השומה אישר כי הייתה הכרחית לייצור ההכנסה, גם אם המרחק קטן יותר.
סכום זה מוגבל בתקרה: לינה שעלותה נמוכה מ-125 דולר- כל ההוצאה. בלינה שעלותה גבוהה מ-125 דולר, 75% מההוצאה אך לא פחות מ-125 דולר ולא יותר מ-213 דולר.

3.7. סכום ההוצאות ששילם עבורך המעביד בשל מכשיר טלפון סלולרי שהעמיד לרשותך העולה על 1,320 ₪ בשנה או מחצית ההוצאה, הנמוך מביניהם.
בטופס 106, המעביד לא יכלול את הסכומים הנ״ל בהכנסה החייבת במס ממשכורת.
יצוין, כי סכומי אש״ל ששולמו לך על-ידי המעביד לא יותרו בניכוי החל משנת 2011.

ח. סכומים ששולמו לך והם פטורים ממס:

1. משכורת, שכר עבודה, קצבה והכנסה אחרת מיגיעה אישית, בסכום כולל שאינו עולה על 615,600 ₪, של עיוור ושל נכה שנקבעה לו נכות בשיעור של 100% לתקופה העולה על שנה, ובתנאים מסוימים - אף אם נקבעה לו נכות של 90% לפחות(24) לעניין זה ולעניין נכות לתקופה הפחותה משנה ולנכות המתייחסת לחלק משנת המס, ראה הסבר מפורט בסעיף 38 להלן.

2. שוויה של נסיעת העובד מביתו למקום העבודה וחזרה בהסעה מרוכזת המאורגנת וממומנת בידי המעביד, אם קבע מנהל רשות המסים שההסעה הכרחית בשל תנאי העבודה, ומיקומו של מקום העבודה, ובהתאם.(25)

3. מענק פרישה מעבודתך (פיצויי פיטורין), לרבות פיצוי בעד חופשת מחלה שלא נוצלה, שאושר כפטור ממס (לגבי החלק החייב במס - ראה סעיף 5). תשומת לבך לעובדה שמשיכת פיצויי פיטורין בפטור תפגע בפטור שתהיה זכאי לו בהגיעך לגיל הפרישה (ראה סעיף 5 להלן). בדוק את מיצוי זכויותך באופן מיטבי בטרם תבחר לנצל את הפטור על פיצויי פיטורין.

4. הכנסה בעת הקצאת מניות שקבלת ממעבידך אם מתקיימים התנאים שבסעיף 102 לפקודה (ראה גם הסבר על רווח הון בחלק ח׳ להלן).

5. הפרשות המעביד לקרן השתלמות לא יחויבו במס בעת ההפרשה, למעט סכומים שהמעביד שילם מעל השיעור שבהסכם הקיבוצי, או בגין משכורת מעל תקרה של 188,544 ₪ - ראה סעיף ו׳2 לעיל. לגבי הזכאות לפטור ממס של הריבית והרווחים בעת פדיון קרן ההשתלמות, ראה הסבר בסעיפים 14,15.

6. פיצויי הלנת שכר - ראה סעיף 41 להלן.

7. מלגה ששולמה לסטודנט או לחוקר במוסד לימוד ומחקר. ראה סעיף 41 להלן. אם יש חלק חייב בסכומים המשולמים כמלגה הם יירשמו בסעיף 3 לדוח.
את הסכומים הפטורים ממס, יש לרשום בחלק י׳ בסעיפים 38 עד 42 לפי העניין.

 


15. פ.מ.ה. סעיף 2(2).
16. פ.מ.ה. סעיף 8(ג).
17. פ.מ.ה. סעיף 3(ט).
18. תקנות מ"ה (ניכוי הוצ' רכב) התשנ"ה-1995.
19. תקנה 19 לתקנות קופות גמל
20. פ.מ.ה. סעיף 3 (ה3)
21. תקנות מ"ה (ניכוי הוצאות מסוימות)
22. פ.מ.ה. סעיף 17 (13).
23. תקנות מ"ה (ניכויים בשל דמי לינה או שכירת דירה באיזור פיתוח).
24. פ.מ.ה. סעיף 9(5)
25. פ.מ.ה סעיף 9 (20).

סימנייה