דע את זכויותך 2019

המשך חלק ב - סעיף 4

סעיף 4 - עבודה במשמרות

אם אתה עובד ייצור (או עובד מנהלה ושירותים, ובעל המפעל הוכיח - להנחת דעתו של פקיד השומה - שעבודתך במשמרת שנייה או שלישית חיונית להפעלת קו הייצור), במפעל תעשייתי, שעיקר פעילותו בשנת המס היא ׳פעילות ייצורית׳ כמשמעות המונח בחוק עידוד התעשייה (מסים) התשכ״ט-1969, תקבל זיכוי מהמס על עבודה זו כמפורט להלן:

על עבודתך במשמרות בשנת המס 2019 יינתן זיכוי מהמס בשיעור של 15% מההכנסה מעבודה במשמרות. אם עלתה הכנסתך מהמעביד המשלם לך עבור עבודה במשמרות (כולל הכנסה מעבודה במשמרות), על סכום של 128,760 ₪ לשנה, לא תהיה זכאי להטבה בשל חלק ההכנסה העולה על תקרה זו. סך הכל הזיכוי מהמס על עבודה במשמרות בשנת המס 2019 לא יעלה על 11,280 ₪. רשום בסעיף זה, בשדה 069/068, את סך כל הכנסתך מעבודה במשמרות בתעשייה.

סעיף 5 - קצבאות מהמעביד, קצבאות מקופת גמל מחברת ביטוח, קצבאות שאירים או מענק פרישה

רשום בשדה 272/258, אותו חלק החייב במס מהקצבה או מקצבאות שאתה מקבל מקופת גמל, ממעבידך לשעבר או קצבאות זקנה ושאירים שאינן ממשרד הביטחון ומביטוח לאומי.
בסעיף זה יש לכלול גם קצבת אבדן כושר עבודה⁽²⁶⁾ וכן סכום חד פעמי ששולם על-פי ביטוח בפני אבדן כושר עבודה.
קצבאות הפטורות ממס במלואן, או החלק הפטור ממס שלהן⁽²⁷⁾, רשום בסעיף 40 בחלק י׳ להלן.

א. קצבאות

(1) הפטור על “קצבה מזכה״

חלק מהקצבה או מהקצבאות שאתה מקבל ממעבידך לשעבר או מקופת גמל או מקרנות פנסיה או חלק מקצבה בשל אובדן כושר עבודה (המוגדרת כהכנסה מיגיעה אישית⁽²⁸⁾ פטור ממס בהגיעך לגיל פרישה⁽²⁹⁾. הפטור לשנה הוא בסכום של 49,862 ש''ח (49% מתקרת הקצבה המזכה שהיא בסך של 101,760 ₪ אך לא יותר מגובה סך כל הקצבאות מסוג זה).

כדוגמא: הכנסתך מקצבה (פנסיה) בשנת המס הייתה 120,000 ₪. לא תהיה זכאי לפטור של 49% מכל הסכום אלא רק מסכום של 101,760 ₪ (׳תקרת הקצבה המזכה׳). הפטור המרבי יהיה של 49,862 ₪ (49% מ-101,760) והקצבה החייבת במס תהיה: 70,138= 49,862 - 120,000.

בכל קצבה אחרת הפטור הוא 35% מהקצבה. גם פטור זה מותנה בכך שמקבל הקצבה הגיע לגיל פרישה. החל משנת המס 2004, שונו תנאי קבלת הפטור וניתן לקבלו רק אם בעל הקצבה הגיע לגיל מסוים או פרש בשל נכות כמפורט להלן. ב-1.4.04 נכנס לתוקף “חוק גיל הפרישה״ ששינה את גיל הזכאות במצבים מסוימים והחל מאותו מועד.⁽³⁰⁾

החל משנת 2004, בוטל הפטור למי שעבד, 25/30 שנים ומי שפרש בפרישה מוקדמת, לרבות פרישה מוקדמת של כוחות הביטחון, גם אם היה זכאי לו קודם.

׳גיל פרישה׳ לעניין זה בשנת 2019:

א. מי שהגיע לגיל פרישה:
גבר שהגיע לגיל 67.
אישה שהגיעה לגיל 62.

ב. פרש פרישה מוקדמת בשל נכות יציבה בדרגה של 75% או יותר שנקבעה על-פי החוקים הרלבנטיים.

תקרת הקצבה המזכה לגבי קצבה שהתקבלה בגין חלק משנת המס היא סכום הקצבאות המזכות בגין החודשים שעבורם התקבלה הקצבה.
תקרת הקצבה המזכה לכל אחד מהחודשים בשנת המס 2019 היא 8,480 ₪.
לדוגמה: פרשת מעבודתך ב-1.6.2019 וקיבלת קצבה כוללת של 60,000 ₪ ל-7 חודשים עד תום שנת המס. סכומי הקצבאות המזכות לחודשים יוני עד דצמבר 2019 מסתכמים בסך של 59,360 ₪. סכום הפטור יהיה אפוא 49% מ-59,360 ₪ כלומר 29,086 ₪, ויירשם בסעיף 40. הקצבה החייבת (שתירשם בסעיף 5א) היא: 30,914= 29,086 - 60,000.
חלק הקצבה הפטור יירשם בסעיף 40: בשידור הדוח באינטרנט, יש לרשום את הסכום הפטור של כל אחד מבני הזוג בשדות 102/101.

(2) פגיעה בפטור עקב משיכת מענקי פרישה פטורים

בהתאם לאמור בסעיף משנה ו להלן משיכה של מענקי פרישה בפטור לפי סעיף 9(7א) מפחיתה את הפטור על הקצבה. הפגיעה בפטור תהיה לפי נוסחת השילוב למי שפרש עד ליום 31.12.11 או לפי נוסחת הקיזוז למי שפרש החל מיום 1.1.12. להבנת הפגיעה בפטור עיין בהשלכות משיכת מענקי הפרישה בפטור כאמור בסעיף משנה ב להלן.

(3) קצבה מוכרת

הפטור לקצבה ניתן על 49% מ״הקצבה המזכה״ ועל כל סכום “הקצבה המוכרת״.

“קצבה מוכרת״ היא חלק מהקצבה המשולמת על- ידי קופת גמל לקצבה המנוהלת בידי חברת ביטוח או המשולמת בידי קופ״ג לקצבה שאינה קרן ותיקה. קצבה מוכרת היא:

• החלק הנובע מתשלומים שחויבו במס משנת 2012 ואילך במשכורת, בעת ההפרשה של המעביד לקופה, בשל תשלומים מעל השיעורים.
• הסכומים שלא קיבלו הטבות בחוק.
• סכומים שהפקדת כעמית עצמאי ולא היית זכאי לקבל בגינם ניכוי לפי סעיף 47 או זיכוי לפי סעיף 45א לפקודה (ראה הסבר בעניין זה בסעיף 49).

מי שיש בידו קצבה מוכרת, זכאי לפטור ממס על “הקצבה המוכרת״ כפי שהוגדרה לעיל ובלבד שמלאו לו 60 שנה.
דוגמה: קיבלת קצבה חודשית של 12,000 ש״ח מחברת ביטוח מתוכם 3,000 ₪ בשל תשלומים שלא היית זכאי בגינם בעבר לניכוי לפי סעיף 47 (קצבה מוכרת). יינתן פטור חודשי בסכום כולל של 3,000 ₪ ובתוספת הקצבה המזכה, שהיא 4,155 = 49% x 8,480 ₪.
סה״כ הקצבה הפטורה הינה: 7,155 = 3,000+4155 הקצבה החייבת : 4,845 = 7,155 - 12,000 לסיכום: הינך זכאי לפטור של 49% מה״קצבה המזכה״, בתוספת ה“קצבה מוכרת״.

ב. היוון קצבאות שנעשה קודם ליום 31.12.11

1. אם היוונת חלק מהקצבה תהיה פטור על ההיוון, אם הקצבה שהוונה פטורה אף היא. 
הסכום הפטור לא יעלה על הסכום שהיה מתקבל מהיוון ה״קצבה המוכרת״ או מהיוון 49% מה״קצבה המזכה״.

2. החוק קובע כי אם הוון חלק מהקצבה, יש להביא בחשבון לעניין חישוב הפטור את הקצבה שהייתה משולמת אילולא ההיוון. מכאן שאם הוון חלק מהקצבה, ישפיע הדבר על סכום הפטור שיחול על יתרת הקצבה.⁽³¹⁾

2.1. פרישה מ-1.1.2004.
אם פרשת משנת 2004 יוקטן הפטור המגיע לקצבה בסכום הקצבה הפטורה שהוונה.
לדוגמה: פרישה ב-1.1.2004, הקצבה החודשית ב-2019 לפני היוון 9,000 ₪.
הפטור המגיע לולא ההיוון 4,155 = 49% x 8,480 הקצבה הפטורה שהוונה 1,600 ₪. הקצבה המתקבלת בפועל היא 7,400.
את הקצבה שהוונה (1,500 במונחי שנת ההיוון קרי 2004) יש לעדכן ביחס שבין הקצבה המזכה של השנה לבין הקצבה המזכה בשנה בה נעשה ההיוון.
קצבה מזכה ב-2019: 8,480
קצבה מזכה ב- 2004: 6,780. ולכן יוכפל סך של 1,500 ב-8,480 לחלק ל-6,780.
הקצבה הפטורה המתואמת שהוונה:
1500x (8,480 / 6,780) = 1,876 
יתרת פטור המגיע 2,279 = 1,876 - 4,155 ₪ לחודש.
בחישוב שנתי הקצבה החייבת הינה:
12x (7,400-2,279) = 61,452. רשום סכום זה בסעיף 5א.
סך יתרת הקצבה הפטורה של 27,348 = 12x 2,279 רשום בסעיף 40.

2.2. פרישה עד 1.1.2004
החל משנת 2004 חל כאמור שינוי בחישוב הפטור, אך אצל מי שפרש עד ה-31.12.03, אם היוון קצבה פטורה עד למועד זה וקיבל את הסכום המהוון עד ל-1.3.04, תחול הוראת מעבר שעל-פיה יוקטן הפטור על הקצבה בשיעור ההיוון מהקצבה שנעשה בעבר.
הפטור על סכום הקצבה המהוונת לא ייפגע אם היית זכאי לו לפי נוסח סעיף 9 א׳ מלפני 1.1.2004.
אם הגעת לגיל פרישה כהגדרתו בנוסח הישן (אך לא הגעת לגיל פרישה כמוגדר היום בחוק) ולא פרשת מחמת נכות והייתה לך הכנסה מעסק, משלח יד או משכורת במקביל לקצבה לא תהיה זכאי לפטור.
לדוגמה: קצבתך לפני היוון 6,500 ₪.
היוונת בעבר 20% מהקצבה (שהם 1,300 ₪)
מגיע לך עוד 29% מהפטור (20%-49%)
הפטור המגיע לאחר היוון 2,459 = 29%x 8,480
קצבה חייבת 2,741 = 2,459 - 1,300 - 6,500
רשום את הקצבה החייבת (במונחים שנתיים) בסעיף 5א ואת הקצבה הפטורה בסעיף 40.

3. אם היוונת חלק מקצבתך בסכום העולה על סכום הפטור המגיע לך על קצבתך המלאה, לא תהיה זכאי לפטור נוסף על יתרת הקצבה שלאחר ההיוון, במשך תקופת ההיוון.
אם נתקבלו גם פיצויי פיטורין בגין אותן שנות עבודה שהקצבה מתקבלת בשלהן, יש לציין בפירוט את סכומי הפיצויים ותאריך קבלתם.
בדבר הזכאות לפטור על קצבה במקרה כזה, ראה הסבר לעניין מענק פרישה להלן בסעיף ו'.

ג. היוון קצבאות שנעשה לאחר 1.1.12

ניתן להוון קצבאות בפטור עד לגובה יתרת ההון הפטורה. היוון קצבה כאמור יפגע בפטור על הקצבה בסכום שהוון כשהוא מחולק ב-180 וצמוד למדד.
דוגמה: יתרת ההון הפטורה לפני ההיוון הינה 400,000 ₪ ומתוכה בחר היחיד להוון 130,000 ₪. כתוצאה מהאמור לעיל הקצבה הפטורה תהיה 270,000 = 130,000 - 400,000 1,500 ₪ = 270,000/180

ד. הכנסה מקצבה, מלוג או אנונה

קצבה , מלוג או אנונה שקיבלת עם הגיעך לגיל פרישה, ואיננה קצבה ממעביד או מקופת גמל, 35% ממנה פטורים ממס ללא הגבלת סכום.⁽³²⁾

ה. הכנסה מקצבת שאירים

הכנסה מקצבת שאירים המשתלמת מקופת גמל לקצבה או בהתאם לתוכנית ביטוח, או המשתלמת מכוח הסדר פנסיה תקציבית, פטורה ממס, עד לסכום של 101,760 ₪ לשנה (תקרת “קצבה מזכה״). אם קיבלת הכנסה העולה על 101,760 ₪, העודף חייב בשיעור מס רגיל ועליךלרשמה בסעיף זה.⁽³³⁾

קצבאות שאירים מהמוסד לביטוח לאומי וקצבאות לנכי מלחמה ופעולות איבה פטורות ממס במלואן. ראה סעיף 40 להלן.

 

---

26. פ.מ.ה. סעיף 32(14).

27. פ.מ.ה. סעיף 1 לפקודה

28. פ.מ.ה סעיפים 9(7א),9א, 9ב.

29. פ.מ.ה. סעיף 9א.

30. סעיף 9א תיקונים 135 ו-136 לפ.מ.ה

31. פ.מ.ה. סעיף 9א(ה).

32. פ.מ.ה. סעיף 9ב.

33. פ.מ.ה. סעיף 9(או')

המשך סעיף 4

ו. מענק פרישה

אם קיבלת השנה מענק פרישה, צרף אישור פקיד השומה בדבר חישוב הפטור, או בדבר פריסת המענק לשנים הבאות, אם נעשתה כזו, ואת אישור קבלת/ משיכת המענק. אם קיבלת מענק פרישה בשנים שעברו ונעשתה פריסה והינך מתחייב השנה על החלק היחסי של המענק - צרף אישור פקיד השומה בדבר הפריסה. על מענק פרישה מעבודה חלים הכללים הבאים:

1) הסכום הפטור

מענק פרישה מעבודה פטור ממס עד לסכום השווה למשכורת החודש האחרון כפול במספר שנות העבודה. מענק פרישה שהתקבל עקב מוות פטור ממס עד לסכום השווה למשכורת של שני חודשי עבודה כפול במספר שנות העבודה. מנהל רשות המסים רשאי להגדיל את סכום הפטור ובהתאם קבע כי הסכום הפטור יהיה 150% משכרו האחרון של העובד ובשום מקרה לא יעלה סכום הפטור למענק פרישה על 12,380 ₪ לכל שנת עבודה.

סכום הפטור על מענק עקב מוות לא יעלה על 24,770 ₪ לכל שנת עבודה.

כל סכום עודף על הסכומים הפטורים האמורים חייב במס: כל סכום עודף של מענק פרישה - לפי שיעורי המס הרגילים רשום בסעיף 5א (פרט נא את אופן החישוב). סכום עודף של מענק פרישה עקב מוות - החייב בשיעור מס שאינו עולה על 40% יירשם בסעיף 12 בדוח. יודגש האמור בסעיף משנה 5 לפרק זה, ראה להלן, כי משיכת מענקי פרישה בפטור תפגע בפטור הניתן לקצבה, לאחר גיל הפרישה.

2) פריסת החלק החייב

מקבל המענק (העובד או יורשיו) רשאי לפנות לפקיד השומה ולבקשו כי סכום זה יחולק, לצורך חישוב המס - אם בדרך זאת יחול עליו מס נמוך יותר - בחלקים שנתיים שווים על פני שנות העבודה, שבגינן משולם המענק, אך לא יותר מאשר שש שנות מס המסתיימות בשנה שבה נתקבל המענק.

במקרים רבים יתכן שמשתלם למקבל המענק לפרוס את הסכום החייב במס לשנות המס הבאות. לשם כך עליו לפנות לפקיד השומה עם נתוני המענק והכנסות אחרות. פקיד השומה רשאי לדרוש תשלום מקדמה על חשבון המס המגיע.⁽³⁴⁾

פריסה לשנות מס קדימה, מחייבת הגשת דוחות לשנים אלו. בדוח שיוגש בשנת המס שבה נעשתה הפריסה, יש לרשום בסעיף 5ב' של הדוח את החלק היחסי מהפיצויים החייבים שנפרסו. בדוחות שמוגשים עבור השנים שלאחר מכן, יש לרשום בסעיף 5ב' של הדוח את החלק היחסי מהפיצויים החייבים שנפרסו; בשני המקרים יש לרשום בסעיף 82 של הדוח את המס השייך לאותה שנת מס ואשר נוכה במקור על-ידי משלם הפיצויים.

בשנים הבאות יש לצרף את אישור פקיד השומה בדבר הפריסה. בשנת המס שבה נעשתה הפריסה יש לצרף אישור קבלה/משיכת המענק ואת אישור פקיד השומה בדבר הפריסה.

3) רצף זכויות

עובד שבעת פרישתו מעבודה זכאי לקבל מענק פרישה ממעבידו או מקופת גמל לפיצויים או במרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה, לא יראו את הסכומים שהשאיר בקופת גמל כאמור או שהפקיד מיד עם פרישתו במרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה, והכל עד לסכום התקרה, כאילו נתקבלו על ידו, אם עמד בתנאים הבאים:

1. בעת פרישתו מעבודה הודיע למנהל הרשות המסים כי הוא בוחר שלא לקבל מקופת גמל לפיצויים את הסכום שהוא זכאי לקבלו, ואם הסכום שולם לו בידי המעביד עצמו - שהסכום יופקד על ידו מיד עם פרישתו, בקופת גמל לפיצויים.

2. תוך שנה ממועד פרישתו ממקום העבודה האמור הוא יתחיל לעבוד אצל מעביד אחר, המשלם לאותה קופת גמל פיצויים בעד העובד.

3. הסכומים שיועדו יהיו בגובה סכום התקרה כמפורט להלן.
סכום התקרה מוגדר כסכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע במשק, כהגדרתו בסעיף 3(ה3), כשהוא מוכפל במספר שנות העבודה אצל המעביד שממנו פרש העובד, בצירוף הסכום הנדרש לכיסוי התחייבויות אותו מעביד עבור אותו עובד לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג-1963.

אם נתקיימו התנאים לעיל, לא ייראה מענק הפרישה כאילו העובד קיבל אותו, בין אם המענק פטור כולו ממס, ובין אם הוא בחלקו פטור ובחלקו חייב במס. אם חלק מהמענק חייב במס, על הפורש לפנות לפקיד שומה ולבקש אישור לפטור מניכוי מס.

האמור לעיל יחול גם במקרים של פרישה מעבודה מכמה מעבידים, אם בכל מקרה של פרישה קוימו שלושת התנאים הנזכרים לעיל.

מי שבחר ברצף זכויות כאמור, וקיים את התנאים המפורטים לעיל, אולם בעת פרישה מעבודה קיבל חלק מסכום המענק, יחול כל האמור לעיל על חלק המענק שלא קיבל, ואילו החלק שקיבל יהיה חייב כולו במס - ולא יותר לגביו כל פטור.

מי שבחר ברצף זכויות לגבי עבודתו אצל מעביד קודם או אצל כמה מעבידים קודמים, אך בעת פרישה ממעביד אחד בחר שלא להמשיך ברצף, יראו את כל תקופות עבודתו - אצל המעביד האחרון ואצל המעביד או המעבידים הקודמים - כתקופת עבודה אחת. כל הסכומים (כולל רווחים, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים) שהצטברו בקופת הגמל, וכן המענק שקיבל ממעבידו האחרון ייראו כאילו נתקבלו ממעבידו האחרון, ואילו הסכום הפטור ממס (הרגיל או המוגדל) ייקבע לפי המשכורת האחרונה שקיבל אצל מעבידו האחרון, כפוף לתקרת הפטור התקפה בעת הפרישה ממעבידו האחרון.

מי שבחר ברצף זכויות וקיים את התנאים הדרושים, רשאי לחזור בו תוך שנתיים ממועד בחירתו האחרונה, זאת אף תוך כדי עבודתו אצל מעבידו האחרון. במקרה כזה ייראו כל הסכומים שהצטברו בקופת הגמל (כולל הרווחים והפרשי הצמדה, ולמעט הסכומים והרווחים עליהם שילם מעבידו הנוכחי), כאילו נתקבלו ממעבידו הקודם. תקופת עבודתו אצל מעבידו הקודם ואצל מעבידיו הקודמים תחשב כתקופת עבודה אחת; ואילו הסכום הפטור ממס (הרגיל או המוגדל) ייקבע לפי המשכורת האחרונה שקיבל אצל מעבידו הקודם, כשהיא מתואמת בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן מאז פרישתו מהמעביד הקודם ועד לתאריך שהוא חזר בו מבחירתו ברציפות, כפוף לתקרת הפטור שהייתה תקפה בעת שחזר בו. אם החליט לחזור בו אחרי שנתיים ממועד בחירתו האחרון (ובטרם פרש מעבודתו אצל מעבידו הנוכחי) יהיה כל הסכום שהצטבר בקופת הגמל, לגבי תקופות עבודתו אצל מעבידיו הקודמים והרווחים עליו, חייב במס - ולא יותר לגביו כל פטור.

4) שמירת הפיצויים למטרת קצבה

מי שבעת פרישה מעבודה עמדו לזכותו סכומים בקופת גמל לקצבה (פנסיה), והוא רשאי לקבלם מהקופה אך הודיע למנהל הרשות כי החליט להשאירם מופקדים בקופת הגמל כדי לקבל קצבה בעתיד - לא ייראו הסכומים האמורים כאילו קיבל אותם בעת הפרישה.
החל משנת מס 2017, מי שלא הודיע למנהל הרשות על החלטתו ועמד בתנאים המצטברים הבאים:

א. הכספים הופקדו לקופת גמל לקצבה במרכיב פיצויי פיטורין.
ב. המשכורת הכוללת המבוטחת לא עלתה על "התקרה". התקרה-סך ההפקדה חודשיות לא עלתה על 2,833 ₪ לחודש מאותו מעסיק (בשיעור הפקדה של 8.33%, שכר חודשי של 34,000 ₪).

יראו אותו כמי שהחליט להשאירם מופקדים בקופת הגמל בכדי לקבל קצבה בעתיד - ולא ייראו הסכומים האמורים כאילו קיבל אותם בעת הפרישה. אם לאחר מכן החליט לחזור בו מהחלטתו, יחולו ההוראות הבאות על חלק הפיצויים שהצטבר בקופה (לא כולל חלק התגמולים שהצטבר מהפרשות המעביד ומהפרשותיו, כולל הרווחים על אלה):

1. אם בעת שפרש מעבודה לא קיבל מענק פרישה ייקבע הסכום הפטור על-פי הכללים המוסברים בסעיף ו׳ לעיל.
2. אם בעת שפרש מעבודה קיבל מענק פרישה, תופחת תקרת הפטור (הקבועה בעת שחזר בו מבחירתו) בשיעור השווה לסכום המענק לכל שנת עבודה, מחולק בתקרתהפטור כפי שהייתה בעת שפרש מעבודה.

5) מענק פרישה וקצבה בשל אותן שנות עבודה

א. נוסחת השילוב - מענק פרישה וקצבה בשל אותן שנות עבודה תחול על מי שפרש עד ליום 31.12.11.

אם מקבל הקצבה שבגינה מגיע פטור כמוסבר לעיל קיבל גם פיצויי פיטורין שניתן לקבל עבורם פטור ממס, עבור אותן שנות עבודה שבעדן צבר זכויות לקצבה, אך סכום הפיצויים הפטורים לכל שנת עבודה בצירוף הקצבה המזכה החודשית, עולים על 8,480 ₪, יכול מקבל הפיצויים והקצבה לבחור בין הפטור ממס על הפיצויים והקטנת הפטור על הקצבה או ביטולו (לפי החישוב), לבין חיוב במס של חלק או של כל סכום הפיצויים וליהנות ממלוא הפטור על הקצבה. לגבי חישובים אלה נקבע בחוק, כי אם הפיצויים נתקבלו אחרי תחילת קבלת הקצבה, או תוך תקופה של חמש שנים לפני תאריך זה, יש להביא בחשבון את מלוא סכום הפיצויים לשנה; אך אם נתקבלו הפיצויים בין השנה השישית לבין השנה החמש-עשרה לפני תחילת קבלת הקצבה, יש להקטין, לעניין החישוב האמור, את סכום הפיצויים האמור ב-10% לגבי כל שנה משנים אלה.

אם פיצויי הפיטורין הפטורים לכל שנת עבודה בצרוף הקצבה החודשית אינם עולים על 8,480 ₪, תישמר הזכאות, הן לפטור הניתן לקצבה והן לפטור הניתן לפיצויים כפי שהוסבר לעיל.

להלן דוגמאות לחישוב הסכום החייב בשיעורי מס רגילים והסכום הפטור מקצבאות ומפיצויי פרישה:

1. פרשת מעבודתך ב-1.1.2010 בגיל 67, לאחר 30 שנות עבודה, וקיבלת מענק פרישה פטור בסך 45,000 ₪. כמו כן קיבלת פנסיה חודשית שהסתכמה בשנת 2019 ב-54,000 ₪.
חישוב הסכום הפטור הוא כדלהלן:
הקצבה החודשית - 4,500 = 12/ 54,000
המענק לכל שנת עבודה - 1,500 = 45,000/30
׳הסכום הכולל׳ - 6,000 ₪.

׳הסכום הכולל׳ נמוך מתקרת הקצבה המזכה החודשית לשנת המס 2019 (שנקבעה ל-8,480 ₪), ולכן יהיה בנוסף למענק הפרישה הפטור שקיבלת, פטור לחלק השווה ל-49% מתקרת הקצבה המזכה. הרישום בדוח יהיה כדלהלן:

בשורה 5א (קצבאות מהמעביד) יש לרשום 4,138 ₪ (54,000-49,862), בשורה 40 יש לרשום 49,862 ₪ - חלק הקצבה הפטור.

2. פרשת מעבודתך ב-1.1.2011 בגיל 67 לאחר 30 שנות עבודה וקיבלת מענק פרישה בסך 120,000 ₪. כמו כן קיבלת במשך שנת המס 2019 פנסיה חודשית.
סך כל הפנסיה בשנת 2019 הגיע ל-64,320 ₪. חישוב הסכום הפטור הוא כדלהלן:
הקצבה החודשית - 5,360 = 64,320/12
המענק לכל שנת עבודה - 4,000 = 120,000/30
׳הסכום הכולל׳ - 9,360
תקרה משולבת - (8,480)
הפרש חייב - 880

ה׳סכום הכולל׳ גבוה מהקצבה המזכה החודשית לשנת המס 2019 שהיא 8,480 ₪, כיוון שנתקבל מלוא הפטור המגיע על מענק הפרישה, יוקטן סכום הקצבה החודשית (הפנסיה) הפטורה. חישוב הסכום הפטור יהיה כדלהלן:  504 = 880x5360 / 9360

35% מסך 5,360 הוא 1,876
סכום הקטנת הפטור הוא 504
הפטור המגיע לחודש: 1,372 = 1,876-504
החלק הפטור באחוזים מתקרת הקצבה המזכה: 16.2% = 1,370/8,480

מגיעה תוספת של 14% לחלק הקצבה הפטור מתוך תקרת הקצבה המזכה בשנת 2019.
סה״כ חלק הקצבה הפטור 2,561 = 8,480x30.2%
הפטור השנתי 30,732 = 12x2,561
רשום בסעיף 5א את הסכום 33,588 ₪ (64,320-30,732), בסעיף 39 רשום 30,372 ₪.

בשל עדכון תקרת הקצבה המזכה ושיעור הקצבה הפטור עשויה הפגיעה בפטור להשתנות במשך השנים.
לתשומת לבך: כל תשלום שקיבלת ממעבידך בשל פרישתך, לרבות פדיון ימי מחלה שלא נוצלו, ייחשב כחלק ממענק הפרישה.

ב. נוסחת הקיזוז- מענק פרישה וקצבה יחול על מי שפרש לאחר יום 31.12.11.

אם מקבל הקצבה שבגינה מגיע פטור כמוסבר לעיל קיבל גם פיצויי פיטורין שניתן לקבל עבורם פטור ממס, יכול מקבל הפיצויים והקצבה לבחור בין הפטור ממס על הפיצויים והקטנת הפטור על הקצבה, לבין חיוב במס של כל סכום הפיצויים וליהנות ממלוא הפטור על הקצבה.

היחיד הזכאי בשנת 2019 לקצבה פטורה בסך של 4,155 מתוך קצבתו, ולשם חישוב הפגיעה יש לחשב את ההון הפטור. ההון הפטור יהא הקצבה הפטורה כשהיא מוכפלת ב-180, ובשנת 2019 - 747,936 ₪. מתוך ההון פטור, יש להפחית את המענקים הפטורים שנתקבלו במהלך 32 שנות עבודה שקדמו לגיל הזכאות (גיל הפרישה או הגיל שבו החל היחיד לקבל קצבה מזכה, לפי המאוחר) כשהם צמודים למדד ומוכפלים ב-1.35. התוצאה המתקבלת הינה יתרת ההון הפטורה, אותה יש לחלק ב-180 לשם קבלת הקצבה הפטורה.

דוגמה: לשמעון מלאו 67 ביום 1.7.19. הקצבה המזכה המשולמת לו היא 7,500 ₪.
הפטור לקצבה = 4,155 ₪ = 49%x 8,480.
בגין השנים 1987 ועד 2019 (32 שנים) קיבל שמעון מענקים פטורים ממס בסכום ממודד ל-1.1.2019: 286,800 ₪.
יתרת ההון הפטורה: 49%x8,480x180) - (286,800x1.35) = 360,756) 
הקצבה הפטורה: 2,004 ₪ לחודש = 360,756/180

 

סעיף 6 - הכנסות מהשכרת נכס ששימש בעסקך מעל 10 שנים

רשום בסעיף זה הכנסות מדמי שכירות מהשכרת נכסים, אשר שימשו אותך במשך עשר שנים לפחות - לפני תחילת השכרתם - להפקת הכנסה מיגיעה אישית⁽³⁵⁾ מעסק או משלח יד.

הכנסה מהשכרת נכס כאמור נחשבת כהכנסה מיגיעה אישית. בסעיף זה כלולות הכנסות מהשכרת כל נכס, ולאו דווקא מהשכרת נכס בית.

לדוגמה: אם הייתה לך זכות להפעלת מונית (מספר ירוק), אשר שימשה אותך להפקת הכנסה כנהג מונית בתקופה 1.1.2000 - 1.1.2012, והשכרת בשנת המס את הזכות (המספר) תמורת דמי שכירות, תיחשב הכנסתך מדמי השכירות כהכנסה מיגיעה אישית.

לתשומת לבך, אין לרשום הכנסות שרשמת בסעיף זה בחלקים ד׳ או ה׳ של הדוח, העוסקים בהכנסות מרכוש.

יש למלא הצהרה על-פי הנוסח בנספח ב׳ לדוח (טופס 1321) בסעיף 5. לגבי האפשרות לקבל פטור על הכנסה כזו בהגיעך לגיל פרישה ראה הסבר בסעיף 42.

 

7) הכנסות אחרות מיגיעה אישית שלא פורטו לעיל

רשום כאן כל הכנסה אחרת שלך מיגיעה אישית, אשר חלים עליה שיעורי מס רגילים ולא הצלחת לשייכה לאחד הסעיפים המפורטים בחלק זה. יש לתת פירוט.

הכנסות מרכוש (בחלקים ד׳, ה׳, ח׳)

הכנסות מרכוש הן כל ההכנסות המפורטות בחלקים ד׳, ה׳, ח׳ לדוח השנתי כגון: הכנסות מהשכרה, הכנסות מריבית, הכנסות מדיבידנד.

הכנסות מרכוש של מי שאינו נשוי/אה או שהוא/היא פרוד/ה ירשמו בטור “הכנסות שני בני הזוג״.

הכנסות מרכוש של בני הזוג⁽³⁶⁾ מצטרפות להכנסתו החייבת של בן הזוג בעל ההכנסה החייבת הגבוהה יותר מיגיעה אישית. על אף האמור לעיל, הכנסות שהיו לאחד משני בני הזוג מרכוש שהתקבל בירושה, או שהיה בבעלותו שנה לפני נישואיהם, תצורפנה להכנסה של אותו בן זוג.

על מנת שבן זוג יוכל לרשום הכנסה מרכוש כהכנסתו שלו בטור המתייחס אליו, עליו לטעון (להוכיח לפקיד השומה) שהרכוש היה ברשותו שנה לפני הנישואים או התקבל בירושה. הרכוש האמור חייב להיות אותו רכוש שהיה לפני הנישואים או התקבל בירושה, ולא רכוש אחר שהתקבל בחליפין או שנרכש בכספי ירושה וכו׳.

רישום הכנסה בטור ׳בן הזוג הרשום׳ או בטור ׳בן/ בת הזוג׳, יגרום לחישוב הכנסה זו בדרך של ׳חישוב נפרד׳ וייושמו כאן כל כללי החישוב הנפרד, לרבות מתן ניכויים וזיכויים.

שלושה טורים בטופס הדוח מיועדים לדיווח על הכנסה מרכוש:
יש למלא בטור הימני הכנסות מרכוש של שני בני הזוג. הטור האמצעי והטור השמאלי מיועדים להכנסות של בני הזוג מרכוש שהיה בבעלותם שנה לפני הנישואים, או שהתקבל בירושה.
רישום הכנסות בטורים השמאלי או האמצעי כאמור לעיל משמעותו צרוף ההכנסה הנפרדת מרכוש להכנסות אחרות בחישוב נפרד (ראה גם פירוט לעיל בפרק ד׳ הסבר כללי).

 

---

34. פ.מ.ה. סעיף 8(ג).

35. פ.מ.ה. סעיף 1.

36. פ.מ.ה. סעיף 66.